אפאבלואאה נ' אשטרום הנדסה ובניה בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקש לפטור אותו מהתייצבות לישיבת ההוכחות ולקבוע כי יש להמשיך בניהול ההליך על סמך המסמכים המצויים בתיק.

הרקע הרלוונטי לבקשה

1.המבקש, מהגר עבודה, אזרח מולדובה, הגיש ביום 1.2.09 תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות בגין עבודתו בענף הבניין אצל הנתבעים בין השנים 2002 ועד 2007. המשיבים הגישו כתב הגנה ביום 7.5.09.

2.לבקשת המבקש, שוחרר מהתייצבות לישיבת קדם המשפט (החלטת כב' השופט סופר מיום 30.8.09) וזו התקיימה בנוכחות בא כוחו בלבד.

3.תצהיר עדות ראשית מטעם התובע אושר על ידי באת כוחו, עו"ד גוטמן, לאחר שהתובע אישר אותו טלפונית.

4.ביום 15.4.10 הגיש המבקש את בקשתו הנוכחית שלא להתייצב לישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ליום 22.4.10.

5.ביום 21.4.10 בהעדר תגובת המשיבים, נעתר בית הדין לבקשה, בכפוף להוצאת תצהיר התובע מהתיק.

6.משהתברר בפתח ישיבת ההוכחות ביום 22.4.10, כי העתק הבקשה והחלטת בית הדין המורה על מתן תגובה לא הועברו למשיבים טרם הדיון ולפיכך לא ניתנה להם האפשרות ליתן תגובתם לבקשה, נקבע כי אלה ימסרו תגובתם ויקבע מועד חדש לדיון.

תגובת המשיבים הוגשה ביום 29.4.10 ובה התנגדותם לבקשה.

נימוקי הבקשה

7.הבקשה נסמכת על הטענה כי מצבו הבריאותי של המבקש הינו קשה ביותר וכי קיימים קשיים כלכליים המונעים ממנו להגיע לישראל.

לטענת המבקש, בחודש 2/07 אושפז במרכז הרפואי "קפלן" עקב קשיי נשימה ובעת שחרורו מבית החולים נכתב בטופס השחרור, כי הינו מוגבל במאמצים. לגרסתו, עקב מצבו הבריאותי הקשה, פוטר על ידי המשיבים ונשלח חזרה למולדתו. לדבריו, עם שובו למולדביה החמיר מצבו הבריאותי ונקבעה לו נכות עקב מחלת לב.

על פי המפורט בבקשה, המבקש חי מאשפוז לאשפוז, אינו מסוגל לעבוד ומצבו הרפואי אינו מאפשר את טיסתו לארץ. כן נטען בבקשה, כי אף מטעמים כלכליים אין הוא יכול להגיע לארץ - המבקש מתקיים מהכנסה חודשית של 40 $ בגין קצבת נכות, אשתו של המבקש משתכרת כ- 60$ ולמבקש שני בנים בני 17.5 ו-26 שאינם עובדים. בקשת המבקש נתמכה בתצהיר המבקש, אשר תורגם על ידי מתורגמנית לשפה הרוסית ואומת על ידי נוטריון ישראלי.

כן צירף המבקש לתצהיר תעודת נכה (נספח א') ואישור רפואי לפיו אינו יכול לטוס (נספח ב'). מסמכים אלה לא תורגמו לשפה העברית.

נימוקי התגובה

8.המשיבים טענו, כי הבקשה הוגשה ללא טופס 25 וללא תצהיר. כן נטען, כי דיון קדם המשפט נערך לפני זמן רב, בהעדרו של המבקש וכי המבקש הגיש את בקשתו בשיהוי ניכר וסמוך למועד דיון ההוכחות, אף כי הטעמים המפורטים בבקשה, ככל שיש בהם אמת, ידועים לו מזה זמן רב.

אף בבקשה לשחרור המבקש מישיבת קדם המשפט לא הודיע המבקש על מצבו והוא עצמו ציין בבקשתו כי הוא מתכוון להגיע לישיבת ההוכחות.

עוד נטען בתגובה, כי נוכח מחדלי המבקש - אי המצאת הבקשה למשיבים - התייצבו המשיבים לחינם למועד ההוכחות אשר נדחה על ידי בית הדין (ישיבה מיום 22.4.10).

המשיבים הוסיפו וטענו, כי לא ברור מדוע לא ביקש המבקש למסור עדות מוקדמת.